26ומגינים על המשכן. דק"ל דקלעים היו כמו דפנות סביב החצר ואין נופל בו לשון על המשכן, דעל משמע שהיה למעלה על המשכן. ומתרץ דה"פ הסוככים ומגינים על המשכן, כלומר דצריך להגיה תיבה אחת אשר סוככים על המשכן, כי מדרך הלשון לומר שהוא מגין עליו ומגינים עליו סביב. ויש מקשים למה לא פירש"י לעיל בפרשת במדבר, דכתיב וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב וגו' ולא פירש שם כלום. ולפי מה שפירש הרא"ם ריש פרשת בהעלותך גבי להעלות נר תמיד שבפרשת אמור שלא פירש"י שם כלום כתב, וז"ל כי המפרש פעם יפרש כל הבחינות הנופלות על הלשון ופעם יפרש קצת מהן ופעם יסמוך על מה שפירש במקום אחר ולא יפרש שם כלום עכ"ל. ול"נ דרש"י הוכרח לפרש פה אף שפירושו הוא פשוט, משום דהכא כתיב ואת מסך פתח שער החצר וגו', וקשה כפל לשון ל"ל דהיינו פתח והיינו שער. ועוד יש להקשות על הפסיק דבין מלת פתח ובין מלת שער, ומפני זה יבא הטועה לטעות ולפרש הקרא כאלו אמר ואת מסך פתח ואת מסך שער החצר, ויפרש הקרא מסך הפתח החצר הוא שער המזרחי של חצר, ומסך שער הוא מסך פתח אהל מועד שגם הוא נקרא שער החצר מפני שהוא פתוח אל חצר המשכן, וזהו שאמר אשר על המשכן כלומר שער החצר אשר הוא סמוך אל המשכן ואל המזבח, ועל דכתיב הכא פירוש לשון סמוך הוא והא דכתיב לפני זה ואת מסך פתח אהל מועד, פי' הוא פרוכת המסך שלפני בית קדשי קדשים, ונקרא פתח אהל מועד מפני שהוא עומד בתוך אוהל מועד, והיה עולה על הדעת לומר שגם הפרכת שלפני בית קדשי הקדשים היה במשא בני גרשון, וזה אינו אמת, כי פרכת המסך היה במשא בני קהת כדכתיב לעיל בפ' במדבר ובא אהרן וגו' והורידו את פרוכת המסך וכסו בה את ארון העדות, מ"ה פירש רש"י הכא אשר על המשכן כלומר הקלעים וכו' הסוככים ומגינים על המשכן וכו':27מזבח הנחשת. ק"ל כיון דקלעים היו מסככים על המשכן פשיטא שהיה סביב המזבח שהיה במשכן. ועוד שהרי הקרשים היו מגינים על המזבח הזהב. ומתרץ דלאו מזבח הזהב הוא שהיה במשכן אלא מזבח הנחושת שהיה חוץ למשכן:28וית כל דיתמסר. פי' ולא לכלים הסמוך לו כי אין לכל כלי עבודתם כלים אחרים. גם לא תפול עליהם לא מסירה ולא עשייה, אבל המסירה נופלת על בני גרשון. ועוד דאי קאי על הכלים אז היה לו לכתוב אשר יעשה להם לעובדן לכך הביא התרגום דפירש העשייה לשון מסירה, וכינוי להם קאי על בני גרשון הנזכרים לעיל שכל האמורים בזאת הפרשה נמסרים בידם:
